לא בכולם מעוררת המחשבה על טקס של חתונה יהודית התרגשות גדולה. זוגות רבים מוצאים את מעמד החופה, אמירת הברכות והמפגש עם הרב כחוויה זרה להם. למרות זאת,
הרבנות הראשית היא הגוף היחיד המוסמך לחתן כיום מבחינה חוקית בישראל. חתונה ברבנות היא למעשה, האופציה היחידה הקיימת בארץ: בין אם מדובר בזוגות חילוניים לחלוטין או לחלופין בזוגות דתיים- על מנת להיות מוכרים מבחינה רשמית כנשואים על ידי מדינת ישראל, יהיה עליהם לעבור ברבנות.
התהליך של חתונה ברבנות הינו הליך בירוקרטי בעיקרו, וכולל מספר שלבים:
בשלב הראשון על בני הזוג להגיע אל לשכת רישום הנישואין באזור מגוריהם כחודשיים לפני מועד החתונה. בשלב זה רושם רשם הנישואים את בקשתם, ומפנה את הכלה לעתיד לשיחה עם רבנית. מטרת השיחה היא תדרוך הכלה בענייני אישות ותפקידה כרעייה ואשת איש על פי ההלכה.
המסמכים הדרושים בשלב זה הנם תעודת זהות של שני בני הזוג, תעודת פספורט, תעודת רווקות (המונפקת גם היא ברבנות לאחר הצגת תעודת זהות וכתובה של הורי החתן או הכלה). במידה ואחד המחותנים לעתיד הינו גרוש או אלמן יהיה עליו לצרף את התעודות הרלוונטיות בנוסף. חתונה ברבנות כרוכה גם בהבאת עדים. על בני הזוג להביא שני עדים על מנת שיעידו כי שני בני הזוג רווקים ויכולים להתחתן. על פי הנחיית הרבנות על העדים להכיר את בני הזוג אך לא זה את זה, ועליהם להיות גברים.
בחירת הרב שישיא את בני הזוג הינה החלטה הנתונה בידיהם, אך עליו להיות מאושר על ידי רשם הנישואים באזור המגורים של הזוג.
לאחר תשלום אגרת רישום הנישואים שעלותה 600 ₪, נפתח עבור הזוג תיק נישואים, מוענקת להם כתובה וכמו כן רב לעריכת טקס החופה והקידושין.
הכתובה מועברת ימים ספורים לאחר טקס החופה ללשכת המועצה הדתית המטפלת בבני הזוג. לאחר מכן, רשאי הזוג להגיע לרבנות ולקבל לידיו את תעודת הנישואין.
בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות המתנגדים לעריכת חתונה ברבנות. עם זאת, מלבד חתונה אזרחית בחו"ל- הרבנות היא כרגע האופציה היחידה.
