חתונה דרוזית

לעדה הדרוזית מנהגים יחודיים הקשורים לכל אורחות חיים שלה וכמובן שגם לטקס החתונה הדרוזית כללים משלו. טקס הבגרות נערך כאשר הבן מגיע לגיל 15 ומולבש  ב"עמאמה" -טרבוש לבן על ידי השיח'ים והבחורה מולבשת בצעיף הלבן.
לפני כל חתונה דרוזית מתקיימים אירוסין. טקס אירוסין כולל לעיתים עריכת כתובה "אל- עקד" ולעיתים נערך באופן משפחתי ללא "עקד". תקופת האירוסין נעה בין שנה לשלוש שנים בהן הכלה מכינה את הנדוניה. בעבר שולם מוהר מטעם הורה החתן עבור הנדוניה, אך כיום זה אינו הכרחי. בתקופת האירוסין החתן בונה את ביתו  החדש.

מנהגי חתונה דרוזית
שבוע לפני החתונה נוסעת הכלה עם החתן והוריו כדי לקנות את כל המצרכים ("אלקסוה"). בשבוע החתונה קונה אם החתן לכל בנות המשפחה וכל חברותיה לבוש מיוחד שנקרא "בדלה" במנהג הנקרא "ח'ולעה".

לחתונה דרוזית שני חלקים: חתונה דרוזית דתית שבה עורכים סעודה מרכזית לכל האורחים ולבני המשפחה וכולם משתתפים בטקס "אל- דוח'לה" - הבאת הכלה מבית הוריה לבית הורי החתן. החתונה הדרוזית השנייה מלווה בשירה וריקודים דרוזיים עממיים "דבקות". שני השלבים נערכים במהלך שבעת ימי החתונה. כיום נערכת לעיתים החתונה הדרוזית באולם, אבל את הטקס המסורתי עושים בבית. לבוש הכלה בשמלה לבנה ביום החתונה הינו מנהג חדש, אך הלבוש לשני המינים תמיד צריך להיות שלם וצנוע. לכל חתן שני שושבינים ולכל כלה שתי שושבינות.

מהלך שבעת ימי חתונה דרוזית
יום א' -  הכנת המצרכים הבסיסיים של המאכלים המיועדים לחתונה דרוזית.
יום ב' -  "חשי- אל- קורן" השלמת הנדוניה של הכלה- סריגה, תחרה, תפירה וכו'.
יום ג' - "שק -אל -קלאדה"  הכנת שרשרת מציפורן לכלה ע"י חברותיה.
יום ד' -  יום אפיה לחתונה.
יום ה'  - ליל החינה ו"התעלילה"- מסיבת החינה של החתן.
יום ו' - ליל ה"סמדה" - מסיבת הכלה, וה"תג'לאי" - טקס מרכזי לכלה.
יום שבת - יום החתן- ובו נערך טקס ה"זפה". החתן מוצב במעגל, מוקף בחברים ובני משפחה וספר הכפר מספר אותו. המשתתפים שרים לחתן שיר מיוחד ואז נערכת הסעודה המרכזית לחתן ומתקיימת "טופה" של החתן אשר רוכב על סוס ומקיף את הכפר. בסוף היום מתכנסים כולם לטקס ה"דוח'לה".
בטקס ה"דוח'לה" הכלה מגיעה לפתח בית הורי החתן, מדביקה בכניסה או מעל לדלת בצק  מעורב בפרחים וכסף, אחריה מגיע החתן ועושה אותה פעולה של הדבקת הבצק, מסיר מעל פני הכלה את המטפחת ("מנדיל") ומברך אותה ב"ברוכה הבאה".

בסעודת החתונה בני המשפחה יושבים אחרונים  לאחר שכל שאר הנוכחים  תפסו את מקומם, והילדים לא יושבים באוהל עם הגברים והאורחים  אלא עוזרים באירוח ובכיבוד.
מתנות או כסף שנקרא "נקוט" המובאים בחתונה נמסרים בנפרד: אורח גבר מוסר לאב החתן, ואישה לאם החתן. כעבור שבוע מהחתונה הורי הכלה עורכים סעודה להורי החתן  מנהג זה נקרה "רדת- אל- אג'ר".