החברה הישראלית מורכבת מגוונים ומזרמים שונים ומגוונים. על אף העובדה שאין כמעט מקום שאנו לא עובדים, לומדים, משרתים, מטיילים יחד – לעיתים אנו מגלים שהפער התרבותי בין חלקי החברה הישראלית הוא רחב ביותר. לעיתים, הרבה ישראלים מגלים שהם אינם מכירים את האופי או הסגנון האמיתי של זרם אחר בחברה הישראלית. אחד המקומות בהם אנו מגלים את הפער או את חוסר ההכרה הוא החתונה. החתונות בעם ישראל מגונות ושונות אחת מהשנייה. עם כל המרכיבים הדומים של החתונות בארץ, אין ספק בכך שיש מאפיינים שונים בין חתונה דתית לחתונה חילונית. מאמר זה בא לפתוח את הצוהר ולו במעט לחילוני המגיע להשתתף בכל חתונה דתית. נתאר במאמר זה קווים כלליים לדמותה של החתונה הדתית.
החתונה הדתית מנסה לשקף את הראייה היהודית של תחילת משפחה באור היהדות. היהדות רואה את הקמת המשפחה צעד משמעותי וחשוב בחייו של האדם וחיי עם ישראל בכלל. היהדות רואה את עם ישראל כבניין גבוה ורחב או כשרשת ארוכה. כל לבנה בבניין או כל חולייה בשרשרת היא המשפחה. המשפחה מציינת את קיומה והמשכה של המסורת והערכים היהודיים ויחד עם זאת את השלמתו של האדם כפרט. מנקודת מבט זאת, מבוטאת השמחה בתחומי חתונה יהודית כשמחה לא רק של הזוג עצמו אלא של כל המשתתפים יחד, שעוד לבנה ועוד חוליה קמה.
נרחיב את הדיבור על שלב שמקבל משמעות מיוחדת בכל חתונה דתית, שלב זה לרוב עובר די מהר בחתונה החילונית. למי שלא מכיר את תוכנה ומשמעותה של החופה, שלב זה הינו שלב שצריך לעבור אותו כמה שיותר מהר. החופה הינה למעשה, הצהרת מחויבות של הזוג אחד לשני. אחד היסודות המרכזיים של המשפחה היהודית הוא אחריות. בחופה החתן והכלה מזכירים את המחויבות שלהם לבנין המשפחה בעתיד. בתהליך זה החתן והכלה מצהירים כי אהבתם היא לא רק אהבת נעורים יפה ונחמדה, אלא אהבה שתוביל למחויבות אחד לשנייה ואחת לשני גם ברגעים יותר מאתגרים, עם כוחות אלו הם צועדים יחד לעתיד של בניית משפחה חמה, אוהבת ותומכת. החתונה היהודית מוכוונת למטרת השלמה של הזוגיות ולראייה ארוכת טווח של משמעות המשפחה בעם ישראל.
