בכל שבת בבוקר, כשהריח של הקפה והעוגיות שלך ממלא את המסדרון, אנחנו נזכרים כמה לב יש באדם אחד. בגיל שישים, אנחנו רוצים להגיד תודה על כל אותן פעמים ששמרת עלינו עטופים ושקקטים. שנמשיך לשבת סביב השולחן שלך עוד שנים רבות.