אני זוכר איך היית נרדם על הספה בסלון עם הטלוויזיה דלוקה על ערוץ הספורט ורגל אחת בחוץ. שישים שנה של דאגה שקטה, נוכחות יציבה ובדיחות קורעות שאף פעם לא נמאס מהן. המון מזל טוב.