אני זוכר את המבט המודאג והאוהב שלך כשיצאתי לטיול השנתי, עומדת על המדרכה ומנופפת לשלום עד שהאוטובוס נעלם. תודה שידעת לשחרר אבל תמיד נשארת שם ברקע. מזל טוב.