בכל פעם שאני רואה אתכם יושבים במרפסת עם שתי כוסות תה נענע ושותקים יחד בלי להרגיש צורך למלא את האוויר במילים, אני יודע שהגעתם לנחלה. הבנה כזו עמוקה ושקטה לא באה ברגל אלא נבנית בזהירות יומיומית. תזכרו לשמור על השפה המיוחדת הזו שלכם גם בעוד חמישים שנה.