אחרי שלוש שנים שבהן המקרר שלנו שימש בעיקר תחנת מעבר לסנדוויצ'ים חפוזים בין הרצאה למבחן, הגיע הרגע שבו אנחנו יכולים לפנות מקום אמיתי לגאווה. אנחנו עומדים כאן ומתרגשים יחד איתך, רואים איך כל הלילות הלבנים האלה הפכו לתעודה רשמית שמגיעה לך בצדק. עכשיו נשאר רק לראות לאן ניקח את האנרגיה הזו, אולי לפחות נצליח למצוא חניה ליד האוניברסיטה בהתרגשות הבאה.