שלום לכולם. יש לי בטן מלאה פרפרים, אז אני מתחילה מהר. קודם כל, לסבתא שלי, שתפרה את המטפחת שקשורה לי לזר. סבתא, את איתי בכל צעד, היום יותר מתמיד. אמא ואבא, אני לא יודעת איך מודים על חיים שלמים, אז אגיד רק את זה: אם אצליח להיות לילדים שלי חצי ממה שהייתם בשבילי, אני אהיה אמא טובה מאוד. להורים של [שם החתן], תודה. הפכתם את המילה "חמות" למשהו מתוק, וזה לא מובן מאליו. [שם החתן], אתה הבית שלי. [סיפור קצר על רגע שבו הרגשת בבית איתו]. איתך אני לא צריכה להעמיד פנים. אני יכולה להיות עייפה, מבולבלת, שמחה או בוכה, ואתה תמיד שם. אני מבטיחה להיות הבית שלך באותה מידה. ולכל מי שבא, מהארץ ומחוץ לארץ, מהעבודה, מהשכונה ומהלב, תודה שאתם חלק מהיום הזה. ולאחים שלי, שתמיד שמרו עליי, גם כשלא ביקשתי וגם כשכעסתי עליהם בגלל זה: אני יודעת שהערב קצת קשה לכם לשחרר. אל תדאגו, אני רק עוברת דירה, אני לא עוזבת את המשפחה, ואתם עדיין מוזמנים לכל ארוחה. בואו נרים כוסית, לסבתא, למשפחה ולבית החדש שלנו. לחיים!