שלום לכולם. אני אבא של [שם הכלה], ואני רוצה לספר לכם סוד קטן. כש[שם הכלה] הייתה בת שבע, היא כתבה לי פתק: "אבא, כשאני אתחתן, אתה תרקוד איתי ראשון". שמרתי את הפתק. הוא כאן, בכיס של החליפה. [שם הכלה], את גדלת להיות אישה שכל אבא היה חולם עליה. [זיכרון אישי או הישג שלה]. בכל שלב בחיים שלך הראית חוכמה, טוב לב ואומץ. ועכשיו את מראה את הדבר הכי חשוב: שאת יודעת לבחור. [שם החתן], בחרה בך אישה מיוחדת. אני סומך עליך שתהיה ראוי לה, ואני יודע שתהיה. ראיתי את הסבלנות שלך, את האכפתיות שלך ואת החיוך שלה כשהיא לידך. לשתי המשפחות, שהערב מתאחדות, שנדע עוד הרבה שמחות. ועכשיו, [שם הכלה], אני מחזיק אותך להבטחה מהפתק. אחרי הכוסית, הריקוד הראשון שלי. ולאשתי, אמא של הכלה, שבזכותה הבת שלנו יודעת לכתוב פתקים כאלה: את לימדת אותה להגיד את מה שהיא מרגישה, בכתב ובקול. הערב אני מבין כמה זה שווה, וכמה מזל יש לי. לחיים!