שלום לכולם. אני [השם שלך], ואני אחת מהבנות של [שם הכלה]. יש לנו קבוצה, יש לנו טקסים, ויש לנו חוק אחד: מי שמתחתנת, הבנות עולות לנאום. אז הנה אני. [שם הכלה], הכרנו [איפה הכרתן], ומאז עברנו יחד חצי חיים. [זיכרון קצר: טיול, לילה או רגע משותף שהוא בדיחה פנימית]. אני לא אסביר מה זה אומר, אבל כל הבנות כאן יודעות, ועכשיו הן צוחקות. את האדם הכי שמח שאני מכירה, וגם הכי חכם. את יודעת להגיד את המילה הנכונה ברגע הנכון, ואת יודעת לשתוק כשצריך. זה כישרון נדיר. [שם החתן], בפעם הראשונה שפגשנו אותך, עשינו לך מבחן. לא ידעת, אבל עברת בהצטיינות. [פרט קטן על מה שהרשים אתכן]. ומאז אתה חלק מהמשפחה המורחבת של הבנות. יש לזה יתרונות וחסרונות. בעיקר חסרונות. אז לשניכם: שתמיד יהיה לכם על מה לצחוק, ומי שיצחק איתכם. ולהורים של [שם הכלה], שתמיד פתחו לנו את הבית לערבי בנות, לבישולים ולשיחות עד הבוקר: תודה. אתם הסיבה שהבית שלה תמיד היה המקום שבו כולנו נפגשנו. תרימו כוסית. לכלה, לחתן ולבנות. לחיים!