שלום לכולם. אני [השם שלך], ואני מכירה את [שם הכלה] מהעבודה הראשונה שלנו. היינו שתי מלצריות צעירות בבית קפה, והיא הייתה מפילה מגשים כמעט בכל משמרת. כמעט, כי פעם אחת היא תפסה את המגש באוויר, וכל בית הקפה מחא כפיים. [סיפור קצר על משהו שקרה ביניכן מאז]. לאורך השנים ראיתי אותה גדלה, מתקדמת ומפתיעה את כולם. היא לא מוותרת אף פעם, והיא תמיד מוצאת דרך לתפוס את המגש בזמן. [שם החתן], אני זוכרת את הערב שבו היא הכירה אותך. היא שלחה לי הודעה: "אני חושבת שקרה משהו". מאז היא לא הפסיקה לחייך. אתה מביא לה שקט, ואני רואה כמה היא סומכת עליך. לשניכם: יהיו רגעים שבהם משהו ייפול. העיקר שתמיד יהיה מי שיתפוס, או לפחות מי שיעזור לאסוף. תודה שאתם נותנים לנו את הכבוד להיות כאן. ולמשפחה של [שם הכלה], אני רוצה להגיד שאתם פשוט מקסימים. בכל פעם שהגעתי אליכם הרגשתי בבית, ועכשיו אני מבינה מאיפה היא קיבלה את החום שלה ואת היכולת לתפוס כל דבר שנופל. תרימו כוסית, לכלה, לחתן ולמגש ההוא. לחיים!