ערב טוב לכולם. אמרו לי לא לכתוב יותר מעמוד, אז כתבתי באותיות קטנות. [שם החתן], הבן שלי. כשהיית ילד, היית מביא לי פרחים מהגינה של השכנים. ידעתי שזה לא בסדר, אבל לא יכולתי לכעוס. היום אני מבינה שכבר אז ידעת איך לשמח אישה. [שם הכלה], הוא כבר לא קוטף מהשכנים, אני מבטיחה. [זיכרון אישי: רגע שבו הבן הפתיע אותך]. כמה פעמים אתה מפתיע אותי, וכל פעם אני מתאהבת בך מחדש, כמו שרק אמא יכולה. [שם הכלה], את מביאה לו את מה שתמיד חיפש: מישהי שמבינה אותו בלי מילים. אני רואה איך הוא נרגע לידך, איך הוא צוחק אחרת. תודה שאת אוהבת אותו ככה. לשניכם יש לי ברכה אחת: שתמיד תביאו פרחים זה לזה, גם בלי סיבה. ושלא יהיו מהגינה של השכנים. תודה לכל מי שהגיע, ולמשפחה של [שם הכלה] על הבת הנפלאה. ולאחים של [שם החתן], שהיו השותפים שלו לכל הרעיונות המשובחים, כולל הפרחים מהגינה של השכנים: תודה שאתם שומרים עליו, ותודה שאתם יודעים לשמוח בשמחה שלו כמו בשמחה שלכם. לחיים!