ערב טוב לכולם. כשאני מסתכלת על האולם, אני רואה את כל מי שליווה את [שם החתן] לאורך הדרך. תודה לכל אחד מכם. [שם החתן], אומרים שאמהות לא אמורות לבחור מועדפים. אז אני לא אגיד כלום, רק שאתה הילד שתמיד התקשר לשאול "איך את?" לפני שסיפר על עצמו. [זיכרון אישי: מקרה שבו דאג לאחרים]. התכונה הזאת תעשה אותך בעל נפלא. [שם הכלה], את יודעת שלא היה לי קל לחלוק אותו. אבל מהרגע שהכרתי אותך, זה הפך לקל. את אוהבת אותו בדיוק כמו שאני רציתי שיאהבו אותו, ואפילו יותר. ובנוסף, את יודעת להכין [מאכל] טוב ממני, ואני מודה בזה בפומבי בפעם הראשונה והאחרונה. לשניכם: תשמרו על השגרה הקטנה שלכם. קפה בבוקר, הליכה בערב, הודעה באמצע היום. אלה החוטים שמחזיקים את הבית. להורים של [שם הכלה], אני שמחה שאנחנו משפחה. ולבעלי, שגידל איתי את הילד שתמיד שואל "איך את?": הוא למד את זה ממך. בכל ערב שהגעת הביתה עייף ובכל זאת שאלת איך היה היום שלי, הוא ראה, והוא זכר. לחיים, ילדים שלי!