שלום לכולם. כמו שכולכם יודעים, אני אף פעם לא שותקת, אז שיהיה ברור שהנאום הזה דווקא קצר. אני רוצה להגיד תודה לבנות. החברות שלי, שליוו אותי בכל שלב: בפרידות, בהתלבטויות, ובפגישה שבה סיפרתי לכן על [שם החתן] וצרחתן ביחד. בלעדיכן לא הייתי פה. לאמא, שהייתה איתי בבחירת השמלה, בבחירת האולם, ובבחירת כל פרח. תודה על הסבלנות ועל הטעם. לאבא, שעדיין לא מאמין שהבת הקטנה שלו מתחתנת. אבא, גם אני לא מאמינה. להורים של [שם החתן], תודה שאתם מרגישים לי כמו משפחה כבר עכשיו. [שם החתן], [סיפור על משהו שעשה ששבה את ליבך]. מאז הבנתי שאיתך אני בטוחה. אתה מקשיב לי באמת, אתה שם לב לדברים הקטנים, ואתה גורם לי לצחוק גם בבוקר, וזה הישג. אני מבטיחה לאהוב אותך, לכבד אותך, ולתת לך לבחור את הסדרה. לפעמים. ולאחים שלי, שעדיין לא מבינים איך מישהו מוכן לגור איתי באותו בית: גם אני לא לגמרי מבינה, אבל אני מודה על זה כל יום. תודה שאתם תמיד שם בשבילי, גם כשאני הכי מעצבנת, וגם כשאני צודקת. לחיים, חברים!