ערב טוב. אני רוצה להתחיל בתמונה אחת: ילדה בת שש, בתחפושת של כלה בפורים, עם הינומה מוילון של סבתא. זאת הייתי אני. ועכשיו אני כאן, עם הינומה אמיתית. אמא ואבא, אתם אלה שתפרו לי את התחפושת ההיא, ואתם אלה שמחזיקים לי את היד היום. נתתם לי את כל מה שהיה לכם, ועוד יותר. אני אוהבת אתכם, ואני כל כך מודה לכם. להורים של [שם החתן], תודה על האיש הנפלא שגידלתם. אני רואה בו כל יום את הערכים שנתתם לו. [שם החתן], אתה אולי לא התחפושת שחלמתי עליה בגיל שש, אתה הרבה יותר טוב. [משפט על התכונה שהכי שבתה אותך]. אתה האדם שאני רוצה לבנות איתו בית, ללמוד איתו, לטעות איתו ולגדול איתו. אני מבטיחה להיות לצידך, לתמוך בך ולשמור על הצחוק שלנו. ולחברות שלי, שהיו שם כשהחלומות שלי השתנו, כשהם התפרקו וכשהם נבנו מחדש: תודה שהחזקתן לי את היד ולא נתתן לי לוותר. חלק גדול מהשמחה של הערב הזה שייך לכן, ואתן יודעות את זה. תודה לכל מי שבא. תרימו כוסית, לילדה עם הווילון, ולכלה שהיא היום. לחיים!