ערב טוב לכולם. אומרים שאבא לא אמור לבכות בחתונה. אז שיהיה ברור: זה אבק. [שם החתן], אני זוכר את הפעם הראשונה שלקחתי אותך למגרש. היית בן [גיל], נעליים גדולות מדי, ובכל זאת רצת אחרי הכדור כאילו החיים תלויים בזה. ככה אתה גם היום: רץ אחרי מה שחשוב לך, בלב שלם. [זיכרון נוסף: רגע קשה שעברתם יחד והתגברתם]. אז ראיתי כמה אתה חזק, ואמרתי לאמא: "הילד הזה יהיה בסדר". היום אני מוסיף: הוא יותר מבסדר. [שם הכלה], תודה שבחרת בבן שלנו. את מביאה לו אור, ואני רואה כמה הוא רגוע ושמח לידך. ברוכה הבאה הביתה. ולשניכם, משהו שלמדתי בדרך הקשה: אל תחכו להזדמנות מיוחדת כדי להגיד דברים טובים. תגידו אותם עכשיו, ביום רגיל, בשולחן המטבח. זה מה שנשאר. ולמשפחה של [שם הכלה], שמחנו כל כך להכיר אתכם בתקופה הזאת. ראינו בית חם, צוחק ומלא אהבה, והבנו מאיפה הכלה הנהדרת הזאת הגיעה. אנחנו מחכים לכל השמחות המשותפות שעוד לפנינו. אני אוהב אתכם. לחיים!