שלום לכולם. כשביקשו ממני לנאום, חשבתי מה אבא יכול להגיד שלא נאמר כבר באלפי חתונות. ואז הבנתי שאני לא צריך להגיד משהו חדש, רק משהו נכון. [שם הכלה], את הבת שלי, ואת גם החברה הכי טובה שלי. [זיכרון אישי: הרגל משותף שהיה לכם, כמו נסיעה או שיחה קבועה]. אני מקווה שגם עכשיו, כשיש לך בית משלך, נמשיך עם זה. ראיתי אותך מתמודדת, נופלת וקמה. ראיתי אותך מתאהבת. וכשראיתי אותך עם [שם החתן], ראיתי משהו חדש: שלווה. זה הדבר שהכי רציתי בשבילך. [שם החתן], תודה שאתה נותן לה את השלווה הזאת. אני יודע שזה לא קל, היא יורשת את העקשנות שלי. אבל אתה עומד בזה בחן, ובחיוך. לשתי המשפחות, שהפכו היום לאחת: שנדע הרבה שמחות משותפות. ולזוג, שהבית שלכם יהיה פשוט: מלא באהבה, באנשים ובצחוק. ולאמא שלה, אשתי האהובה, שליוותה כל צעד בדרך הזו בסבלנות שאין לי: תודה. אם הבת שלנו יודעת לאהוב כמו שהיא אוהבת, ולבחור כמו שהיא בחרה, זה בזכותך. לחיים, לבת שלי ולבעלה!